ינון נולד בתאריך 1.8.1991, כ"א באב התשנ"א, בישוב תקוע, לרבקה ומשה כהן, רביעי מבין חמישה אחים.
ינון למד בבית ספר האזורי התורני באלון-שבות, ולאחר מכן בתיכון ע"ש הימלפרב בירושלים, במגמת טלוויזיה וקולנוע.
ינון שירת ביחידת ההסרטה של חיל החינוך בתפקידי עריכה, בימוי וצילום, ומונה למנהל צוות העורכים, תפקיד בו זכה להערכה רבה מצד מפקדיו.
בזמן שירותו ביחידה פגש את אילת, וקשר האהבה ביניהם נמשך עד יומו האחרון.
בתקופת שירותם בתל אביב עברו להתגורר יחד, ועם שחרורו של ינון מהצבא, החליטו לקבוע את ביתם בקיבוץ גדות.
ינון, שהיה אוטודידקט, רכש ידע רב בתחום המחשבים ועבד בתחום זה, כמו גם בהפקה ובעריכת סרטים לטלוויזיה ולקולנוע, כשכיר וכעצמאי.
בנוסף, היה ינון אמן יוצר. הוא עסק בצילום אומנותי, באמנות פלסטית, בשירה ובכתיבה. הוא השאיר אחריו שפע שירים ותסריטים שכתב.
ינון נפטר ביום שישי, 30.9.2016, כ"ז באלול התשע"ו, בטיול במערת החריטון באזור תקוע. בן 25 במותו.
יהי זכרו ברוך.
ינון, בדרכו המיוחדת, השתדל להתקרב ולדבר אל כל אחד בשפתו. חברים, שכנים ומשפחה שיתפו סיפורים וחוויות מהמפגשים איתו.
בשנת 2017, בהיותו בן 17, יצר ינון סרט אומנותי קצר, אשר עסק בסוגיות חברתיות נוקבות וקרא תיגר על מקומו של הפרט השונה והחריג בחברתנו:
"ילד ישראלי, עיניו מכוסות, אוזניו נאטמות. בפס יצור חסר פנים, חירותו ניטלת וכל הדלתות נסגרות בפניו. האם יצליח להוריד את המסכה? סרט אילם ופיוטי זה מתסיס מחדש ובאופן נוקב שאלות קיומיות לחברה הישראלית."
הסרט הוגש למועמדות במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים, שהתקיים בחודש יולי 2009, ובין מאות הסרטים שהוגשו לפסטיבל, זכה סרטו של ינון בתחרות היצירה הצעירה בפרס הראשון בקטגוריית סרטים עלילתיים.
בעוד שבשאר הסרטים שהוגשו לתחרות היו מצויינים אנשי מקצוע רבים שנטלו חלק במלאכת יצירת הסרט, ינון היה חתום על כל התפקידים: בימוי, תסריט, צילום, עריכה והפקה.
בנימוקי השופטים לזכייה נכתב: "הפרס הראשון מוענק לסרט שאינו בעל נרטיב קלאסי, אך הצליח לבלוט מבין שאר הסרטים בזכות החוויה הקולנועית אותה הוא מעביר לצופה. בעזרת עושר דימויים ועריכה חכמה, הצליח הסרט להתריס כנגד דרך חיים קבועה המוכתבת לכל, ללא מקום לשונה או החריג. הופתענו מתעוזתו של הבמאי ומהאמירה ואנו שמחים להעניק את הפרס הראשון לסרט 'ברוך הבא למכונה'."
ליצירת קשר לחצו כאן